על פי דיווחים, צילומים ומידע שהגיע לידי גישה, התנאים ברפיח קשים והצפיפות רבה. אשה שהצליחה לעבור למצרים סיפרה שנדרשו 12 שעות כדי לעבור 500 מטרים במעבר, ואחריהם עוד יומיים כדי להגיע לקהיר, נסיעה שאמורה לארוך כשמונה שעות.

בכל העולם מחפשים לאזן בין צורכי החברה בתחומים שונים לבין המאמץ לשמור על בריאות הציבור. ישראל היססה ארוכות אם לסגור את שדה התעופה הבינלאומי שלה ואת המעברים היבשתיים, ותפתח אותם מחדש בהקדם. אך במעבר ארז, שבשליטת ישראל, כבר 12 חודשים שאין כל שינוי. בקשות הסטודנטים שנדרשו להתייצב במקומות הלימוד כדי לממש את המלגות הנדירות שבהם זכו אפילו לא נשקלו על ידי ישראל. בתשובתה לפניות של גישה ושל אישי ציבור, כתבה המדינה כי "לא נמצא מקום להיענות בשלב זה להוסיף את היתר יציאה לחו"ל למטרת לימודים אקדמאיים לרשימת החריגים הקבועים במדיניות היום". אלה שמצליחים לצאת מרפיח לא יורשו להיכנס דרך ארז, כי ישראל אוסרת על כך. כשיבוא זמנם לשוב הביתה, יצטרכו לקוות לפעם הבאה שמצרים תחליט לפתוח את רפיח.

שליטתה של ישראל במעברים ארז וכרם שלום, כמו גם בהיבטים רבים אחרים של החיים בעזה, מטילה עליה חובה לדאוג לזכויות התושבים שבהם היא שולטת. המשך כליאתם, תוך ניהול סגר סטטי, חונק ובלתי מידתי, שאין לו הצדקה ביטחונית או רפואית, אינה חוקית, אינה מוסרית וחייבת להיפסק מיד. כאשר ייפתחו שוב המעברים לירדן, על ישראל לאפשר תנועה גם בארז, גם למי שצריכים להגיע ללימודיהם בחו"ל.