בינואר 2018 פנתה רזאן, אז בת 25, לארגון גישה כדי שנעזור לה לקבל היתר מישראל שיאפשר לה לצאת מעזה ולהגיע לבחינה, שנקבעה ל-20 בפברואר. היא הגישה בקשה בצירוף מכתב מטעם המועצה הרפואית, כנדרש. פנינו למת"ק עזה לבירור מצב הבקשה, וכעבור שבוע התקבל המענה: "לאחר בחינת הבקשה, החליטו הגורמים המוסמכים לסרבה, זאת מטעמים ביטחוניים, שמטבע הדברים, לא ניתן לחשפם".

רזאן הופתעה מאוד מהסירוב ומהנימוק. היא לא העלתה על דעתה דבר בחייה שיכול לקשור אותה לענייני "ביטחון". עתרנו בשמה לבית המשפט העליון. לקראת יום הדיון, ערב מועד הבחינה, הודיעה הפרקליטות כי לא יהיה צורך בדיון או בתגובה, כי הבקשה להיתר אושרה, אחרי הכל, והרופאה הצעירה רשאית לצאת למבחן. הטעמים הביטחוניים, שרגע קודם לכן הצדיקו את הפגיעה בעתידה המקצועי של רזאן, התאדו כלא היו.

שישה חודשים חלפו ורזאן נדרשה לצאת למבחן נוסף לשם מיון להתמחויות רפואיות. פנינו למת"ק עזה בשמה ונענינו כי "לא הועברה אלינו בקשה". באופן תמוה, באותו היום ממש קיבלה רזאן הודעת סמס לפיה בקשתה "בטיפול". האישור הגיע בבוקר הבחינה ממש. היא יצאה בהולה למעבר ארז, שהמעבר בו יכול לארוך חצי שעה, אבל ברוב המקרים נגרר שעות. עד שהגיעה לרמאללה, היה מאוחר מדי. היא חזרה לעזה בידיעה שתכניותיה לחצי השנה הבאה כבר לא יתממשו.

ההתעמרות הבירוקרטית לא נגמרה כאן. בחלוף עוד חצי שנה, חזר הריטואל: הגשת הבקשה, הפנייה למת"ק וסירוב הבקשה "מטעמים ביטחוניים, שמטבע הדברים, לא ניתן לחשפם." שוב פנינו לבית המשפט. יממה אחרי שהוגשה העתירה מסרה הפרקליטות כי רזאן תקבל היתר מעבר. פעם נוספת נעשה קסם, והטעמים הביטחוניים שהועלו אוטומטית כהצדקה למניעת תנועתה, נעלמו כליל.

הרופאה הצעירה ניגשה לבסוף למבחן וממשיכה לעסוק ברפואה ברצועה. אך לא מדובר בסוף טוב, כי אין זה הסוף. בכל פעם שתושב עזה נדרש להיתר ישראלי כדי לנוע לצורך מקצועי או אישי, הוא זקוק למזל, או לסיוע מבחוץ. בימים אלה, כשישראל מסרבת לקבל בקשות היתרים שאינן לטיפול רפואי בהול, נפגעת אף יותר זכותם של תושבי הרצועה לחופש תנועה, ובהם תושבים שמימוש הפוטנציאל המקצועי שלהם תלוי בכך.

כשאין כלל תנועה במעבר ארז, מחשש להתפשטות הקורונה, ושכולנו נדרשים להתמודד עם חוסר ודאות, אולי גם חרדה לגבי עתיד מקצועי, ראוי לזכור שעבור תושבי רצועת עזה זאת השגרה כבר לפחות 13 שנים. אסור שישראל תחזור למדיניות הסגר כשישכך החשש מנגיף הקורונה.

עוד על התפתחותה ונזקיה של "מדיניות הבידול”, שבה נוקטת ישראל לבידוד מכוון – פיזי, כלכלי וחברתי – של רצועת עזה מהגדה המערבית, בנייר עמדה חדש של גישה.

שמה הבדוי של הרופאה נבחר כמחווה לחובשת בת 21 מרצועת עזה, רזאן אלנג'אר, שנורתה למוות לפני שנתיים, ב-1 ביוני 2018, בידי חייל ישראלי, בזמן שהעניקה עזרה ראשונה למפגינים ליד הגדר. רזאן אלנג'אר לא תזכה לממש את הפוטנציאל שלה. כולנו הפסדנו.