9 במרץ 2020. העותרת, פלסטינית אזרחית ישראל, ילידת 1999, נישאה בדצמבר 2017 לתושב רצועת עזה. על רקע זה ביקשה לעבור להתגורר בעזה והוריה ואחיה ביקשו היתרי ביקור כדי להשתתף בחגיגות הנישואין ברצועה. ישראל סירבה את כל הבקשות מטעמים ביטחוניים. בפברואר 2018, הגשנו עתירה בשם בני המשפחה, בדרישה שישראל תאשר את בקשותיהם להיתרים. אחרי שהוגשה העתירה, חזרה בה המדינה מסירובה, אך התנתה את מתן ההיתר לעותרת בחתימתה על מסמך שבו היא מוותרת על זכותה לשוב לישראל.

העותרת סירבה לחתום על המסמך, ולאחר דין ודברים בין הצדדים חתמה העותרת על התחייבות שלא לעסוק בפעילות חבלנית העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או תושביה וכן אישרה בחתימתה כי ידוע לה כי אם במהלך השנתיים הבאות לאחר יציאתה לרצועה, תיכנס לישראל שלא מטעמים הומניטריים, יתנגדו כוחות הביטחון ליציאתה מישראל לרצועת עזה בעתיד. בין היתר הוסכם כי “כניסה לישראל לצורך לידה תיחשב לכניסה מטעמים הומניטריים מיוחדים“.

לאחר שגובשה ההסכמה, ניאותה העותרת למחוק את העתירה ובית המשפט פסק לטובתה 4,000 שקל הוצאות משפט. העותרת עברה להתגורר ברצועת עזה עם בן זוגה, ובני משפחתה נכנסו לביקור והשתתפו בחתונתה.

בדצמבר 2018 העותרת נכנסה לישראל כשהיא בהריון. בנה נולד ביום 9.7.2019. ביום 13.2.2020, לאחר שהתגלע סכסוך בינה לבין משפחתה והעותרת נאלצת לעזוב את בית הוריה, היא ביקשה לקבל היתר כדי לשוב לרצועה עם בנה. בקשה זו סורבה ממניעים ביטחוניים ולפיכך נאלצה העותרת להגיש פעם נוספת עתירה לבג”ץ. בתגובה לעתירה שהגשנו בשמה, הודיעה המדינה לבית המשפט כי “…לאור המצב הנוכחי בשל התפשטות נגיף הקורונה והנחיות הדרג המדיני בנושא, הוטל סגר כללי על המעברים ברצועת עזה, האוסר על כניסתם של אזרחי מדינת ישראל לשטחי רצועת עזה. לאור האמור, בעת הזו לא תתאפשר כניסתה של העותרת לרצועת עזה”. המשיבים הודיעו כי רק לאחר שיסתיים הסגר, יבחנו גורמי הביטחון פעם נוספת את עניינה של העותרת. הם ביקשו מבית המשפט לבטל את הדיון שנקבע ולאפשר להם לעדכן בעתיד את בית המשפט.

בתגובה לבקשת המדינה, עמדנו על קיום הדיון במועד וטענו כי המשיבים חייבים לבחון בקשות חריגות ולאשר את בקשת העותרת גם אם מוטל סגר כללי. לאחר שבית המשפט קבע כי הדיון יתקיים במועדו, חזרה בה המדינה מהחלטתה והודיעה כי תאפשר לעותרת לצאת לרצועת עזה, בכפוף לחתימתה על כתב התחייבות נוסף, על פיו רק אם תיכנס לישראל בנסיבות הומניטריות תקבל היתר לשוב ולצאת לרצועה. העותרת, אשר המתינה זמן רב לשוב לרצועה, הסכימה להסדר ולאחר שיצאה לרצועה עם בנה הפעוט, מחקה את עתירתה.