הנהלים שמנסחת ישראל מעצבים את חייהם של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה. מספר הנהלים עצום, ותואם את מידת השליטה של ישראל בחיי הפלסטינים ואת הנגישות לזכויות והיכולת לממשן. במסגרת הנהלים נקבע, בין היתר, שחולה רשאי לבקש היתר עבור מלווה אחד, שייצא עמו או עמה.

גלילי הדגישה בדיון כי בפועל הורים רבים אינם מקבלים היתר ללוות את ילדיהם. ב-2015 דיווח גישה על כך שישראל מגבילה בפועל, גם אם בלתי-רשמית, את גיל הרשאים ללוות לטיפול לבני 55 ומעלה. בקשות שמוגשות על ידי הורים צעירים עוברות תהליך בידוק ממושך, העלול לארוך שבועות. עובדה זו מביאה הורים רבים להימנע מהגשת בקשה לליווי ילדיהם, מחשש שתוביל לכך שהטיפול הקריטי לילדיהם יידחה, או שלא יוכל להתקיים.

ארגון רופאים לזכויות אדם, שהמנכ”ל שלו, רן גולדשטיין, השתתף אף הוא בדיון, מציין שעל פי נתוני הצבא, ב-2019 אחד מכל חמישה ילדים מעזה יצאו ללא ליווי הורה. בנוסף, אין הכרה מצד ישראל בצרכים של אמהות מניקות, או במקרים שבהם הן המטפלות העיקריות של ילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות, הדורשות פרוטוקול טיפול ייחודי, ולא כל מבוגר יתאים ללוותם.

בתום הדיון קרא יו”ר הוועדה לאפשר לכל ילד שיוצא לטיפול רפואי ליווי של לפחות אחד מהוריו, והדגיש את הצורך לאפשר יציאה מעזה עבור כל טיפול רפואי שלא קיים ברצועה, שלא כמו הקריטריון הישראלי התקף, שקובע כי ייבחנו בקשות להיתרים רק עבור יציאה לטיפול מציל חיים או “טיפול רפואי שבהעדרו טעם החיים משתנה כליל”.

מדיניות הסגר של ישראל מביאה למצבים בלתי נסבלים מבחינה אנושית, והיא חייבת להיפסק. על ישראל לאפשר לתושבי עזה לממש את זכויות היסוד שלהם, ובהן את זכותם לנוע לצרכי משפחה ובריאות.

לצפייה בדיון הוועדה, לחצו כאן